אשראי בנקאי הוא כלי פיננסי שמרבית העסקים אינם יכול להימנע מלהשתמש לגייס אותו.
את המגזר העסקי ניתן לחלק לשלושה מאפיינים עיקריים: עסקים מפסידים, עסקים מאוזנים ועסקים רווחיים.
עסקים מפסידים:
עסק שהוא הפסדי בהכרח זקוק לאשראי בכדי לייצב את מבנה ההון ולהמשיך להתקיים בכדי לבצע עסקאות בריאות ולחזור לשורת רווח ובכך יצליח לייצב את עצמו. ללא הזרמת הון עצמי או גיוס אשראי בנקאי מדובר בעניין של זמן עד שהעסק יגיע לפשיטת רגל.
עסקים-מאוזנים:
זהו עסק ששיעור הרווחיות שלו שואפת ל-0%, בשל כך ללא השקעה בפיתוח חדשני, רכישת מכונה שתהפוך אותו לבעל יתרון תחרותי מהותי ביחס למתחרים, להשקיע בכלי שיווק ועוד. בכדי לצאת ממעגל הקסמים העסק מחוייב לגייס אשראי ולהשקיע בפיתוח העסק ולהכנס לשורת רווחיות.
עסקים-רווחיים:
השאלה הכי מסקרנת היא למה עסקים שמרווחים כסף זקוקים לגייס אשראי בנקאי.
סיבה ראשונה:
בעל העסק יודע לענות אך הציבור הרחב חושב שזה דומה לתא משפחתי שמרוויח ובשל כך אינו אמור כלל לצרוך אשראי בנקאי.
הבעיה היא שבעולם העסקים מקובל לקבל את התשלום מהלקוחות בתנאי שוטף פלוס. ומנגד המשכורות, שכר-הדירה, אחזקת רכב, תקשורת ועוד משולם מידי חודש בחודשו.
בשל כך, נוצר לעסק פער שנקרא בשם "הון-חוזר", והתוצאה הישירה היא לחץ בתזרים המזומנים בשל מימון ימי לקוחות.
לעיתים ספקים נותנים אשראי ללקוח, ובכך יחס ימי ההון חוזר קטן בהתאמה, אך בכל זאת מדובר בצורך מימוני שגם חברה רווחית יכולה להכנס לקשיי נזילות מסיבה זו בלבד.
בעל עסק שלא מזהה את הבעיה ועובד עם תזרים מזומנים יכול להרגיש בנוח תקופה מסויימת, ובהפתעה גמורה לראות איך הבנק מאיים עליו בהחזרות שיקים בשל מימון ימי הלקוחות.
סיבה שנייה:
לצורך אשראי לחברה רווחית היא מימון ימי מלאי, עסקים בענף המסחרי מחוייבים להחזיק מלאים רבים, בצבעים שונים, מידות שונות וככל שהמגוון רחב יותר כך העסק ימכור יותר.
כפועל יוצא בדוח הכספי העסק יכול להציג רווחיות גבוהה אך בשל מלאי סגירה שמנוטרל משורת הרווח, יוצר גרעון תזרימי לטובתו החברה מחויבת לגייס אשראי.
גם במקרה הנ"ל, בעל עסק שלא ינהל תזרים מזומנים בצורה ממוחשבת ומסודרת, יכול למצוא את עצמו ביום נתון בחריגות בנקאיות, בו בזמן שהרו"ח מדווח לו על שנה מאוד רווחית ומוצלחת.
סיבה שלישית:
ישנם סוגי עסקים שללא השקעות שוטפות, העסק יהפוך ללא רלבנטי בעיני לקוחותיו.
השקעות במהותן אינם הוצאה שמוכרת במלואה לאותה שנת העסקים, אלא הוצאה שצוברת פחת רב שנתי, ובשל כך החברה יכולה להשקיע מיליונים בהשקעות ארוכות טווח, ובדוחות ההוצאה תוכר על סך של כמה מאות אלפי ₪.
כפועל יוצא הדוח הכספי יציג רווחיות מכובדת, אך תזרימית החברה עלולה להיות בגרעון בסך גובה ההשקעה.
סיבות נוספות נובעות בדרך-כלל מלקוח שחייב כסף ומצבו הדרדר, החוב הופך להיות מסווג לחוב מסופק, ובקרה הרע משנה את מעמדו לאבוד.
בשל כך החברה חייבת להזרים את הסכום לקופת החברה בכדי לא להכנס לגרעון בגובה הסכום האבוד.
בנוסף ישנן תביעות משפטיות, סכסוך בין שותפים, שינויים רגולטורים בענף ועוד.
בשל כל הסיבות המופיעות, רצוי מאוד לבדוק עם איש מקצוע את צרכי האשראי, להבין את פער ימי ההון חוזר ומראש להקצות להם תקציב, להתאים את פערי מימון הפעילות בהתאם לצפי התחזית העתידית בצורה חשבונאית מקובלת.
במידה ומציגים את הבעיה מראש, הבנקים או קרנות המדינה יעריכו את הכנות של הלקוח, יעשו מאמץ בכדי לפתור את הבעיה, ובכך החברה להמשיך לעבוד ולהתקדם הלאה.
